עשרת הדברות להיערך עם פיטורים.

המזכירה קיבלה אותי יפה ואמרה לי לחכות.אחרי 20 דקות היא אמרה לי להיכנס לחדר הימני.נכנסתי ולחצתי חזק את היד לבחור כבן 30 שישב שם והתחלנו לדבר.הוא שאל אותי קצת על עצמי ומה עשיתי לאחרונה מעבר למה שכתוב בקורות חיים.הוא מאוד התעניין שהייתי תקופה ארוכה בחו"ל ושאל אותי עם עבדתי שם גם כאיש מכירות.אמרתי לו שכן ושאני הובלתי שם צוותים והכל בשפה זרה ושהייתי תותח בזה.מבחינתי היה חשוב לי מאוד להראות ביטחון עצמי על גבול השחצנות כי איך שאני רואה את זה בראיון הזה אני חייב למכור את עצמי ואת היכולות שלי שלא נמדדות בתארים.רונן (המראייין) מאוד התלהב מהגישה שלי ואמר לי שאנשים כמוני זה בדיוק מה שהם מחפשים.הוא התחיל לפרט לי על העבודה ועל כל השלבים שאני אצטרך לעבור עד שאני אוכל להיות עצמאי ולדבר עם לקוחות לבד.ממה שהבנתי החברה שלהם מתעסקת בכל נושא השווק הרשתי.באופן יחסי אהבתי את מה שהוא אמר לי.אמנם ממש לא היה בא לי לעבוד כאיש מכירות עוד פעם אבל צריך לשלם את השכר דירה.חוצמזה תמיד צריכים להתחיל ממשהו.ואז התחלנו לדבר על השכר.פה נתקלנו בבעיה,רונן אמר שהשכר הוא 4,200 ברוטו לחודש. זה מה שנקרא שכר בסיס.את היתר אני צריך להשיג באחוזים.במילים אחרות יכול להיות שאני יעבוד חודש שלם ובמיוחד בחודש הראשון ואני אגמור את החודש עם 4500 שש"ח אחרי שקרעתי את התחת.ולא ממש התקדמתי לשום מקום בחיים שלי.אני לא יודע אם זה מתאים לי כל כך.הייתי יכול לעבוד בתור מלצר ולהרוויח את אותו סכום בחצי מהזמן וזה בעבודה קלילה שלא דורשת ממני שום אחריות או אמביציה. הבעיה היא שאני רוצה להתקדם בחיים ועבודה כמלצר תמיד מפתה בגלל שהיא עבודה קלילה בשבילי והיא משלמת לי את שכר הדירה את החשבונות ואת הביזבוזים.אבל מי שנשאב לעבודה הזאת לאורך זמן מוצא את עצמו בסופה של תקופה ארוכה בלי שום אפשרות להתקדם בחיים ובלי שום נסיון משמעותי שתופס בקורות חיים או בראיונות אישיים.אמרתי לרונן שאני חייב לחשוב על זה ואם אני יכול להחזיר לו תשובה מחר.אמרתי לו שהעבודה מאוד מדברת אליי(שיקרתי...)אבל הכסף הוא מבחינתי בעייתי מכוון שאני חייב כסף דחוף.ושאין לי בעייה לעבוד הרבה שעות אבל אני חייב לקבל בסיס הרבה יותר גבוה. רונן אמר לי שאני אחזיר לו תשובה מחר וש אם אני אוכיח את עצמי ואהיה תותח הוא ייתן לי בסיס גבוה יותר.ושגם הוא פעם היה ככה כשהוא התחיל בחברה לפני 5 שנים.והיום הוא ברוך השם חי חיים טובים מאוד.5 שנים נראה לי כמו נצח... אמרתי לו תודה לחצתי לו את היד בחוזקה והלכתי.כבר בדרך הבנתי שהתשובה שלי תהיה שלילית.כעסתי על עצמי מכוון שידעתי שאין עליי קופצים יותר מידי ושאני לא יכול לבקש שוב כסף מההורים.מצד שני ממש לא בא לי לעבוד בעבודה הזאת ולהרוויח את הסכום הזה בחודש עבודה במשרה מלאה.

מה לעשות???

אם בא לכם להגיב לפוסט אתם מוזמנים לשלוח לי מייל (לציין בנושא שהמייל הוא לנחמיה)